חרם חברתי בקרב ילדים ובני נוער

חרם, ובמיוחד בגיל בית הספר היסודי, הוא תופעה שממדיה הולכים וגדלים. מדובר בנידוי חברתי של יחיד בתוך קבוצה חברתית והימנעות מכל קשר איתו.

כשמדובר על חרם ובריונות ברשת המופנה כלפי ילדים ומתבגרים, ההשלכות עלולות להיות חמורות ומסוכנות אם לא יטופלו בזמן.

חרם חברתי כולל ברוב המקרים הרחקת אדם מהמעגל החברתי, ביוש, בידול והתנכלות למוחרם. השפעות החרם על ילד או מתבגר הן רבות ומורכבות. חוויית הדחייה מעוררת אצל המוחרם תחושות של שקיפות, בדידות והרגשה שלא אוהבים אותו. ההשלכות מהחרם הן בטווח הקצר, אולם יכולות להתבטא גם בבגרות, עם השפעה על הדימוי העצמי וקשיים חברתיים.

התערבות הורית היא משמעותית לחיזוק הבטחון העצמי של הילד. אם היא תבצע באופן נכון ומדויק, תסייע ההתערבות גם בהפקת לקחי החרם כחוויה קשה אך מעצימה.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מעלים תמונת מצב עגומה בבתי הספר. ביותר מ-50% היו סימנים של חרם, עד ביצועו במלואו, כלפי אחד מהתלמידים. התופעה שכיחה בעיקר בגיל בית הספר היסודי אולם מתרחשת גם בגילאי תיכון. ילדים ובני נוער החווים חרם חברתי חווים מצוקה קשה, חשים שקופים ומרגישים שהסביבה לא מודעת אליו ולא מתייחסת אליו. לכן, תפקיד ההורים במצבים כאלו הוא יותר מאקוטי.

איך תוכלו לזהות אם ילדכם במצוקה או סובל מחרם חברתי?

הורים שילדם עובר חרם חווים את כאבו כאילו היה שלהם. התחושות הן של כאב, כעס, עלבון וחוסר אונים. אולם לא כל ההורים מודעים למצבו של ילדם, מאחר ופעמים רבות מעדיף הילד שלא לשתף הוריו משלל סיבות, כמו מבוכה ובושה מהמצב. הילד, בעיקר המתבגר, עשוי גם להרגיש שההורים לא יוכלו לסייע לו במצבו. תפקיד ההורים הוא להיות קשובים ומודעים לשינויים בהתנהגות ילדם:

• האם הילד משתף במשימות ואירועים כיתתיים ומחוצה לה?

• האם הוא מבקש להיעדר מבית הספר לעתים תכופות?

• האם הוא ביקורתי ושיפוטי כלפי עצמו? האם הביקורת העצמית היא שלילית?

הורים: כך תתמודדו עם חרם חברתי על ילדיכם

להורים, למרות הפגיעה והכאב שאתם חשים לנוכח כאבו של ילדכם, אין את כל הכלים לפתור את הבעיה במלואה. אולם ישנם מספר כלים להתמודדות ראשונית שיסייעו לכם – ולילדכם – להתחזק ולהתמודד טוב יותר עם המצב. חשוב שהכלים הללו יותאמו לגיל הילד:

• הגדירו מטרות ויעדים: במצבים כמו חרם אין מקום להבעת רגשות והצפת התחושות שלכם אל מול המצב. הגדירו מטרות לחיזוק הילד, שיקומו והעצמת הבטחון העצמי שלו. תכננו את הפעולות בדרך ליעדים אלה.

• דובבו את ילדכם: למדו את ילדכם, במיוחד אם גילו צעיר, כיצד לבטא במילים את רגשותיו. עזרו לו לבטא את עצמו באמצעות שיחות, הקשבה, קריאה משותפת על מצבים המתארים מצבי קונפליקט למיניהם ושוחחו על הפתרונות האפשריים.

• גלו הבנה: הדבר האחרון שילדכם זקוק לו עכשיו הוא רחמים או לחילופין ביקורת. גלו אמפתיה למצב, אולם אל תשדרו לילד את התחושה שאתם מצדיקים באיזה שהוא אופן את הבריונות החברתית שילדכם חווה. גלו תמיכה והבטיחו לו שאתם לצידו.

• הקיפו את ילדכם באהבה: ילד מוחרם הוא ילד בודד. כדי למלא את הזמן הפנוי הרב שקיים בחייו בשל החרם, חשבו על כל דרך מהנה ועוטפת למילוי החלל. בילוי משותף, מפגשים עם המשפחה המורחבת שיש בה ילדים בני גילו, חוג (גם כזה שמצריך נסיעה ואין סיכוי שיפגוש בו חברים מהכיתה), סרט, ערב פיצה משפחתי, וכדומה.